הטיפול באסטמה של העור (אטופיק דרמטיטיס)

יש משהו מרתק בטיפול באטופיק דרמטיטיס לטעמי. מדובר בתופעה עורית מאוד שכיחה אצל ילדים וילדות בגילאי חצי שנה עד גיל חמש לרוב ולמרות שמדובר בתופעה שלעיתים קרובות חולפת בגיל מסוים היא גוררת סבל ואי נוחות אצל ילדים רבים, הכולל בעיקר גרד שיכול להיות קשה מאוד.

באופן כללי מדובר בדלקת עורית מקומית שהרקע שלה הוא לרוב תגובה אלרגית בשילוב עם גורמים גנטיים ורגישות לחומרים שונים, כאשר לא תמיד ברור מה הוא הגורם המרכזי לתגובה החיסונית חסרת הפרופורציה אך ברור שמדובר בבעיה שבה העור כושל בתפקידו להוות גורם חוצץ בין הגוף ובין גורמים חיצוניים שונים. לאו דווקא כאלה שנחשבים מסוכנים או מזהמים.  בין שאר הגורמים להתפרצות דלקת עור אטופית אפשר למצוא גם קשר ישיר למתח נפשי ממושך, תזונה לקויה, סביבה מתועשת ומזוהמת, אבקנים של צמחים שונים, עובש, חיידקים, וירוסים, מוצרי ניקוי וכימיקלים.

בעברית נוהגים לקרוא לזה "אסטמה של העור" והביטוי הזה, שמחבר בין מערכת הנשימה, החיסון והעור יכול ללמד אותנו הרבה מאוד על המקורות של התופעה ועל הקשר המרתק בין הריאות לבין העור, לא רק פיזיולוגית, אלא גם בעיניי הרפואה המסורתית.

פיזיולוגית, בשלב העוברי, תאי העור ותאי מערכת העיכול מתפתחים מאותו המקור. נתון מעניין ומרתק כאשר אנחנו יכולים לראות במקרים רבים שבמקביל לתופעות האלרגיות העוריות נראה גם נטייה לפתח אלרגיה, רגישות למזונות מסוימים או לכל הפחות תחושות אי נוחות לאחר חשיפה למספר מיני מזון כגון ביצים, חלב ועוד או החמרה ב גם אם לא משמעותית מאוד, שתתבטא במערכת הנשימה, נטייה לקוצר נשימה בחילופי עונות, נזלת מרובה וכרונית, נטייה לסינוסיטיס אצל מבוגרים ולעיתים גם אסטמה אצל ילדים במקביל להחמרה של הנגעים האטופיים על העור.

ברפואה המסורתית לאורך השנים נהגו לחבר בין מערכת הנשימה והעור. מקור התפישה הזו קשורה בין השאר בתהליכי פיזור נוזלים בצורה מאוזנת, יכולת ניצול המשאבים האנרגטיים וכמובן ביכולת של מערכות שונות בגוף לפנות בצורה סדירה ותקינה חומרי פסולת מהמערכת.

על פי הרפואה המסורתית נהוג לציין מספר גורמים שעלולים להחמיר מופע של אטופיק דרמטיטיס חלקם שגורים  גם היום בפי כל רופא ומטפל גם היום וחלקם נחשבים מעט שנויים במחלוקת לפעמים אבל עם היסטוריה של מעל 2500 שנה של רפואה קשה להתווכח וכדאי לפחות לנסות.

הנה כמה דברים שכל אחד מאתנו יכול לנסות ליישם על מנת להפחית את התסמינים של הגרד, בעיקר בעונה הזו כאשר הזעה מחמירה משמעותית את המצב.

תזונה: להימנע ככל שאפשר ממזונות שעלולים לייצר תגובה של רגישות או החמרה של תופעה אלרגית. למטופלים שלי אני ממליץ להימנע ככל הניתן ממוצרי חלב ובעיקר מחלב ניגר בעונות הקשות יותר ובעיקר כאשר התופעות קשות יחסית. הפחתה ככל האפשר בביצים בימים שבהם הגרד קשה, ומינימום חשיפה למזון מעובד שמכיל בין השאר משפרי טעם כמו מונוסודיום גלוטומאט שעל פי מחקרים שנעשו לאחרונה משפיע לרעה (בין השאר) על אלרגיות. מעבר לכך הקפדה על תזונה נבונה ומאורגנת גם אצל ילדים וגם אצל מבוגרים, עשויה לשפר את המצב באופן משמעותי.

הימנעות משמנים מינרליים: אני נוהג להמליץ למטופלים שלי להימנע ממשחות קרמים וסבונים המכילים שמנים מינרליים. שמנים אלו מקורם בתעשיית הנפט ומעבר לתחושה ראשונית של שימון וסיכוך העור הם מזיקים לטעמי בשימוש לאורך זמן. הטבע שופע בצמחים שמכילים שמנים נפלאים ועשויים להתאים הרבה יותר. בין השאר שמן זית, שמן שקדים, שמן אבוקדו ועוד הרבה. כולם בכבישה קרה כמובן וכחלק מתערובת או קרמים ייעודיים.

שיבולת שועל באמבטיה- נשמע מוזר, אבל החומרים הריריים שמורגשים היטב כאשר אתם מכינים דייסת קוואקר בבוקר משפיעים בצורה נהדרת גם על הזנה של העור.  נהוג להשרות מעט שיבולת שועל בכוס מים חמים עד שהם מתרככים ולסנן את הנוזל לאמבטיה של הילד. ישנם הורים שמכניסים מעט מהקוואקר לתוך גרב ומכניסים אותה כמו שהיא לאמבט. החומרים הללו לרוב בעלי תכונה מרגיעה, נוגדת דלקת ומזינה לעור ומשמשים בין השאר במוצרים רבים של קוסמטיקה טבעית.

צמחי מרפא: ישנם מספר צמחים שיכולים לקחת חלק בטיפול באטופיק דרמטיטיס. חלקם נוגדי אלרגיה כמו צמח הקערורית הסינית (Scutelaria baiclensis) חלקם מאזנים את התגובה החיסונית ומשפרים אותה כגון הקדד הסיני (astragalus) וחלקם יעבדו על שיפור איכות הפינוי של פסולת ממערכת העיכול בצורה יעילה יותר, בעיקר על ידי תמיכה בפעילות של הכבד ושל כיס המרה כדוגמת הגדילן המצוי (Silybun marianum) שורש שן הארי (Taraxacum off) או עלי סרפד (Urtica dioca)

מחלות ויראיות בימי החורף- פורסם במקור ב MAKO

הימים הקרים והרטובים של ינואר פברואר מביאים איתם לא מעט מחלות זיהומיות ששכיחות בעונה הקרה. כמעט כל אחד או אחת מאיתנו מכירים את התחושה הזו של שפעת שמתקרבת כמו רכבת ולמרות שחשבנו שהשנה היא פסחה עלינו- היא מגיעה בקול תרועה רמה ואיתה שפע תסמינים אפשריים.

לפני הכל חשוב לזכור- ברוב המקרים מחלות החורף הינן מחלות ויראליות אשר אצל אדם בריא יחלפו מן הסתם בתוך מספר ימים והכל יסתדר די מהר. במקרים אלה לא תמיד נדרש טיפול ואם כן , סביר שיהיה תומך בלבד אלא אם כן אתם או אתן משתייכים לאחת מקבוצות הסיכון שעבורם גם מחלה ויראלית קלה עלולה להחמיר, אפילו עד כדי סכנת חיים.

הרפואה הטבעית מתייחסת אל הזיהומים הויראלים ברצינות גמורה. מחלות זיהומיות טופלו לאורך מאות שנים בעזרת צמחי מרפא ובשילוב טכניקות ותפיסות רפואיות שונות על מנת לסייע לאדם להתגבר על המחלה ועל תסמיניה עוד הרבה לפני שהאדם הכיר את הטיפול התרופתי המקובל כיום.

בראי הרפואה הטבעית המסורתית, מערכת החיסון והיכולת של אדם להתגבר על מחלה או על תסמינים שלה היא השתקפות של מצב בריאותו לאורך השנה כולה ,כאשר לפעילות החיסונית נקשרים מושגים שונים שמתארים, פחות או יותר בכל רפואה עמיית מסורתית קשר ליכולת של מערכת העיכול לפרק לספוג ולפנות מזון בצורה יעילה, למערכת הנשימה להיות חזקה ויעילה מספיק על מנת לא להפגע לאורך זמן ולהתאושש במהירות וכמובן לאיזון הגוף, לאורח חיים בריא ולשמירה על "דרך חיים" קשובה לאורך השנה קולה בהשתחשב בעונה, בטמפרטורות ובגנטיקה.

עכשיו בימים האלה כששוב קר ושוב חולים יותר, אפשר תמיד לחזור ולהיזכר בדרך שבה ראו הרופאים והמרפאים את האדם ולשלב את התפישה הזו בתוך הטיפול בשפעת עצמה ולא פחות חשוב – כחלק מהמניעה שלה.

הרעיון המרכזי בטיפול במחלה ויראלית הוא תמיכה. מדובר במחלה חולפת, לכן תפקידנו כאן הוא בעיקר תמיכה במערכת החיסון יחד עם עזרה בהורדת הרמה הזיהומית, שיפור היכולת של הגוף לפנות את הליחה והורדה מתונה של החום אם יש צורך בכך.

אז מה עושים (ומה לא עושים)?

1.הימנעו ממזונות שעלולים לגרום  לליחה להפוך דביקה וצמיגה יותר. ליחה צמיגה מידי תתקשה להתפנות החוצה ממערכת הנשימה  ותגרום להתארכות המחלה והסימפטומים שלה (שיעול עקשן, נזלת , קוצר נשימה ועוד). המזונות הידועים שכדאי להימנע מהם עלפי הרפואה המסורתית ועלולים לגרום לליחה צמיגה ודביקה הם: חלב ומוצריו, ממתקים וחטיפים מלוחים ומתוקים, אוכל מטוגן ושוקולד.

2. לאכול או לא לאכול?  אדם חכם אמר לי פעם: "האוכל מחזק את המחלה ולא את החולה..." אם אין תיאבון לא אוכלים. זה טבעי בהחלט. אין צורך לאכול בכח. בטח לא להאביס את הילד או הילדה בממתקים רק על מנת למלא את הקיבה. את המאמצים כדאי מאוד להשקיע דווקא בהקפדה על שתייה נאותה ומספקת. בעיקר של מים ושל חליטות (בסעיף הבא). מערכת העיכול שלנו צורכת המון אנרגיה בזמן פירוק המזון. אנרגיה שבימים שכאלה טבעי שנשמור וננצל דווקא למטרות של התמודדות עם המחלה.

3. שתו  הרבה חליטות מצמחים בעלי יכולת כייוח טובה ופעילות חיטוי איכותית כגון אזוב, מרווה, טימין, זוטה לבנה, נענע,שומר, אניס. כל אלו -לא רק שיפחיתו את העומס הויראלי ויקלו על המערכת החיסונית, אלא גם ישפרו את יכולת הכיוח ופינוי הליחה. תנאי חשוב בתהליך ההבראה.

4. צמחי מרפא מורידי חום: ישנם מספר צמחים בעלי פעילות מורידת חום עלפי הרפואה  המסורתית. חלקם מגבירים את ההזעה וחלקם משפרים את זרימת הדם הפריפרית. הצמחים המשמשים לכך לרוב הם:  ג'ינגר, מליסה, מנטה, קמומיל , זוטה. כל אלו, בכמות של כפית אחת לכוס מים (אפשר להמתיק מעט בדבש או בסילאן), יפחיתו מעט את החום הסיסטמי אם הוא עלה.

5. הזמן: מחלה ויראלית נמשכת לרוב 5-6 ימים מתחילתה ועד סופה. כל קיצור מלאכותי, בעזרת טיפול שלא לצורך, דיכוי סימפטומים, שימוש לא נכון ולא אחראי בתרופות שונות ואפילו בתוספי תזונה או צמחי מרפא, יאפשר לכם אמנם כהורים לחזור מהר לעבודה...אך לרוב גם יקרב את הפעם הבאה בה תראו על צג הטלפון באמצע היום את המספר של הגננת...

6. תתאוששו ותנו לגוף שלכם להתאושש, להתמודד, ואפשרו לו לבנות את יכולת ה"לחימה" של הגוף. לא יעבור הרבה זמן ,לפעמים זה נראה כמו נצח (בעיקר אם מדובר בנו הגברים כשאנחנו חולים) , ההתמודדות משתפרת והחום יורד מעצמו. מחלה ויראלית שבעבר נמשכה, הסתבכה וחזרה על עצמה-חולפת לה בתוך יומיים של טיפול נכון.

https://www.mako.co.il/health-alternative-medicine/articles/Article-5fdcec544d7b861006.htm

החופש לנשוף! תקציר הרצאה שהעברתי בכנס "צומחים קדימה" של ברא צמחים על אסטמה והטיפול בה בעזרת צמחי מרפא

אסתמה (גנחת הסמפונות)  הינה מחלת ריאות דלקתית- חסימתית- התקפית  כרונית .

התקף אסטמתי יכלול בין השאר הפרשה של ריר צמיגי מדפנות דרכי האוויר במקביל לעיבוי של הסימפונות ,שילוב המקשה בעיקר על הוצאת האוויר מהריאות ויגרום במהרה לקוצר נשימה,צפצופים, שיעול קשה וטורדני וכמובן נשימה "כבדה".

כראוי למחלת הילדות הכרונית הנפוצה ביותר (15% מכלל הילדים)הגורמים להתקפי האסטמה יכולים להיות מגוונים מאוד ולעיתים בלתי ניתנים להפרדה אחד מהשני ויכללו בין השאר:

אטופיה:הביטוי אטופיה  (Atopy)  מקורו ביוונית ,ופרושו מיוחד או שונה ובהקשר הרפואי מיוחס לתופעה האלרגית. ילדים חולי אסתמה סובלים יותר מנזלת אלרגית ומדלקת עור אטופית (Atopic dermatitis) ומהאלרגנים הקלאסיים המגיעים מפרוות כלב או חתול, דשא, קרדיט הבית, מוצרי חלב, MSG ועוד.

גנטיקה: קיים קשר בין אתרים ספציפיים ב-DNA   לבין ירידה במדדי תפקודי ריאה.

זיהומים: חשיפה לווירוס ה-RSV‏ (Respiratory Syncytial Virus) בגיל הרך קשורה לעיתים קרובות  לאסתמה בהמשך גיל הילדות. כך גם הקשר לHRV

סיגריות: חשיפה לעשן סיגריות מהווה גורם סיכון וקיים קשר חזק בין מידת חשיפה לכמות התקפי אסתמה. עישון בזמן ההיריון עלול לגרום להתפתחות ריאות בלתי תקינה בעובר ומעלה את הסיכוי להתפתחות של אסתמה בגיל הילדות.

השמנת יתר: ישנו קשר בין השמנה להישנות של התקפי אסטמה אל ילדים....הקשר הדלקתי והאטופי מתחדד גם כאן.

זיהום אוויר: חומרים רעילים הנפוצים באויר כתוצאה מפיטת גזים,תעשיות, כלי רכב אך מצויים בחלקם לעיתים באויר הנפט ממזגנים.

התהליך הפתולוגי המשמעותי ביותר בילדים חולי אסתמה הוא כאמור- דלקת כרונית הנגרמת כתוצאה מהתגובה האלרגית , אך לא רק בעקבותיה.

תאי הדלקת העיקריים המתווכים בקרב ילדים חולי אסתמה הם:  תאי הפיטום (Mast cells)  , חומרים מעודדי-דלקת (כגון היסטמין, פרוסטגלנדין וציטוקינים, שגורמים בין השאר לכיווץ דרכי האוויר) אאוזינופילים (המאפיינים תהליך של יתר רגישות בדרכי האוויר)  לימפוציטים מסוג T  ) המסייעים לשחרר וציטוקינים מסוימים וkגיוס אאוזינופילים ונוגדנים מסוג IgE   מקרופאגים ותאים דנדריטיים).

כל אלה בעלי תפקיד מכריע ביצירה בעידוד ובשימור התהליך הדלקתי, להפרשת היסטמין, לכיווץ דרכי הנשימה ולהגברת ייצור הריר במערכת הנשימה.

הקשר הוויראלי:

מחקרים מהשנים האחרונות הראו קשר בין  HRV(Human rhinovirus) לבין התקפים אסתמטיים. בעבודות שונות שבחנו את הקשר הנ"ל נמצא שברוב מכריע של המקרים (80-85 אחוז)  שבהם נצפה/דווח על התקף אסתמטי הייתה נוכחות של זיהום ויראלי במקביל.

לקשר הגומלין הנ"ל יש חשיבות רבה בהתייחסות לטיפול ההרבולוגי בין אם אנחנו מטפלים באסטמה ובין אם אנחנו מטפלים בזיהומים ויראליים חוזרים המלווים בהתקפים אסתמטיים או אלרגיים מאחר ומדובר במעגל קסמים המזין את עצמו ודורש התייחסות רוחבית ומעמיקה לטיפול על פי התסמינים אך לא רק לפיהם.

הטיפול התרופתי המקובל הינו לרוב אנטי היסטמינים, סטרואידים ומרחיבי סמפונות .יעילות הטיפול התרופתי  אינה מוטלת בספק כאשר מדובר בהתקפים עצמם אך במקרים רבים, התמונה הקלינית היא כזו שדווקא עוצמת ההתקפים והסיבוכים המשניים הנובעים מהמחלה הזיהומית הנלווה יתעצמו ויגררו איתם אדוות לאורך זמן רב יותר כמו שיעול מתמשך, נזלת אלרגית ,הצטברות נוזלים באוזניים ועוד.

כל אלה כתוצאה מהחלשות וירידה ביכולת המערכת החיסונית להגיב בצורה מאוזנת ומדויקת למצב.

לכן, כאשר אנחנו מתכוונים ומתכוננים לטפל בילדים אסתמטיים , סביר שהטיפול ההרבולוגי באסטמה- מחולק לשני חלקים:

1. הטיפול המונע-מחזק-בונה
2. הטיפול במצבים האקוטיים

בטיפול המונע- נתמוך במערכת החיסונית, נתמוך ביכולות של המערכת לזהות טוב יותר את הפתוגניים ובמקביל נפחית את הפרשות ההיסטמינים והחומרים מעודדי הדלקת אשר בחלקם יסייעו להתפתחות ההתקף האסתמטי. יחד איתם חשוב שנשלב גם את הצמחי המחטאים, ומשפרי זרימת הדם וכמובן את אותם צמחים המסייעים להתמודדות עם העקה הנלווית למחלה כרונית. לרוב הטיפול התומך והמונע יכלול גם פרוביוטיקה. איזון הסביבה החיידקית חיוני וקריטי לאיזון התגובה החיסונית. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בחולה שנטל אנטיביוטיקה במשך מספר פעמים בשנים האחרונות.

בחלקו השני של הטיפול- כאשר אנחנו מבקשים להתמודד עם התקף אסטמה אקוטי, המיקוד יהיה באותן קבוצות צמחים נוגדות אלרגיה, מרחיבי הסמפונות, המכייחים והמחטאים . כמובן שכאן המינון והאינטנסיביות של היישום תהיה גבוהה יותר (אפילו מנה אחת לשעה שעתיים).

הצגת מקרה טיפולי לדוגמא:

ילדה בת שנתיים וחצי חולת אסטמה, סובלת מהתקפים חוזרים מגיל חצי שנה המלווים לרוב גם בחום סיסטמי דלקות חוזרות במערכת הנשימה העליונה והתחתונה ומטופלות במקביל בסטרואידים, מרחיבי סמפונות, אנטי היסטמינים ואנטיביוטיקה. על פי המצב ולפי הצורך כמובן.

Tinc: למצבים אקוטיים ולהתקפים Scutelaria baic 20% Salvia fru. Fol 15% Sambucus nig fls 15% Tababuia 15% Inula helenium 15% Thymus fol 20% 100cc 3cc *3-5d  כל שלוש שעות או לפי הצורך

Tincלחיזוק ומניעה לשימוש יומיומי:

Scutelaria baic 25%

Astragalus rad 25%

Salvia fru. Fol 10%

Sambucus nig fls 15%

Bupleurum 10%

Stelaria media 15%    

cc100

 3cc *3d  לפני האוכל

                        פרוביוטיקה 10- תכולה של קפסולה אחת במים פעם אחת ביום.

לסיכום:

הטיפול באסטמה אצל ילדים דורש מאיתנו כהרבליסטים לבחון היטב את התמונה הקלינית הרחבה ו"לשבור" את מעגל הקסמים שנוצר בעקבות המעורבות של תגובה אלרגית יחד עם זיהום משני או אצל החולה. בחירת  צמחי מרפא תדרוש מאיתנו לתמוך ביכולות התגובה החיסונית, להפחית את התגובבה האלרגית ולחזק את המיקוד של המערכת ובזמנים בהם ישנו התקף אסטמתי או זיהום להתייחס בהתאם ולשלש צמחים מרחיבי סימפונות, מחטאים, נוגדי אלרגיה ומכייחים יחד במינון גבוה יותר ובתדירות גבוהה יותר על מנת לאפשר איורור טוב יותר ונשימה קלה יותר כמה שיותר מהר.

לא הכל קנדידה!!!

מה דעתי על קנדידה רב מערכתית:

נתחיל מהסוף: 

לכל דבר כנראה יש יותר מאמת מוחלטת אחת. וברפואה טבעית, כמו תמיד, גישות שונות וטרמינולוגיות משתנות הם חלק בלתי נפרד מחוקי הרפואה. כך היה תמיד, כך תמיד יהיה.

מה זה קנדידה?

בגדול מדובר בפטריית שמר שלוקחת חלק פעיל בפלאורת המעיים שלנו תמיד. היא שם, או כאן אם תרצו אתנו תמיד.

כמו הרבה טפילים, חדקים ופטריות. לא תמיד אנחנו יכולים להעריך מה היא מטרת קיומם, אם בכלל, אבל כמעט תמיד נמצא אותם שם. עיין ערך החיידק Helicobacter pylori, סטרפטוקוקים מסוימים ועוד.

למה היא גורמת?

 שוב, טכנית- חלק ניכר מהמופעים הפטרייתיים על העור, על הציפורניים ובמערכת העיכול משויכים לפטריית הקנדידה והיא יכולה להתבטא באקזמה מקומית, בפטרייה וגינלית שחוזרת על עצמה, ובמצבים זיהומים מקומיים נוספים. גרד, הפרשות, אי נוחות. לא הרבה יותר מזה.

מה קורה כשזה מחמיר?

אותו דבר אבל בתדירות גבוהה. יחד עם זאת, במקרים מסוימים, בהם מערכת החיסון  אינה פועלת כראוי, למשל אצל קשישים, חולים אונקולוגים, פוסט אונקולוגים, חולים הנוטלים תרופות מדכאות למערכת החיסון (Immunosuppressive) ו או טיפולים אנטיביוטיים ממושכים מסיבות רבות אחרות נוכל לראות גם השפעות סיסטמיות של תופעת הפטרת הנ"ל והיא יכולה להיות מפושטת במערכת העיכול, במערכת הנשימה, וברקמות ריריות נוספות.

תופעות כאלה הינן חלק ממערך שלם של חוסר איזון ויתבטאו לרוב במגוון תסמינים אופייניים  לפלאורת מעי לא מאוזנת דיה כאשר במקרים רבים לא תמיד ברור  לחלוטין מי הביצה ומי התרנגולת...

האם יש מחלה כזו "קנדידה סיסטמית" ?

 כאן התשובה שלי היא- ככל הנראה לא! קראתי לפני כמה שנים מאמר שסוקר "מחלות ממוצאות" שמקורו בארה"ב.

הביטוי מעורר המחלוקת הזה מקורו ככל הנראה בארצות הברית של תחילת שנות התשעים והוא כמעט הומצא מהיסוד על ידי חברת תוספי תזונה אמריקאית על מנת לסווג תופעות שונות ומגוונות למחלה אחת ובצורה די צינית- למכור תוספי תזונה מגוונים.

(רגע לפני הביקורת הצולבת על חברות תוספי התזונה שלקחו בזה חלק- אזכיר שחברות תרופות עושות את זה בצורה צינית הרבה יותר ומספיק להתבונן בוויכוח סביב התרופות להורדת כולסטרול כיום או אפילו על תרופות פסיכיאטריות שונות על מנת להבין זאת בקלות.)

ועל כן- תופעות כמו: כאבי ראש, הפרעות שינה, עייפות, בעיות מחזור ופוריות, ספירת זרע נמוכה, חרדה אנמיה ועוד יכולים להיות קשורים קשר ישיר לפלאורת המעי ולמבנה שלה אך אינם קשורים בהכרח אחד בשני באופן גורף ואינם קשורים לביטוי יתר או שגשוג יתר של פטריית השמר קנדידה במערכת העיכול. (כמו תמיד.. לדעתי)

אפשר וכדאי להתבונן על התופעות הללו לדעתי בצורה הוליסטית אך אין סיבה לקטלג אותן כמחלה אחת, בעיקר מכיוון שלמחלה אחת יש תרופה אחת- וכאן אנחנו בבעיה אידיאולוגית קשה אם מדברים על רפואה טבעית ועל תפיסת העולם ההוליסטית שלה.

ואם בכל זאת ישנו ביטוי יתר של הפטרייה עצמה?

 כאן בדיוק המקום לשלב טיפול הולם ומדויק שמסדיר את פעילו המערכות השונות בצורה טובה ומדויקת ובעיקר אישית. אישה בת 45 שעברה טיפולים כימותרפיים לפני שנתיים שונה בתכלית מנערה בת 17 או מגבר בן 35  וכל אחת ואחד כדאי שיטופל בהתאם למצבו ולא על פי ההגדרות הקלאסיות של שמות של מחלות. אלו רק מסייעות לנו להתמקד אך לעיתים קרובות משפיעות הפוך לחלוטין בבחירת הטיפול שלנו.

מה כן כדאי ליישם בטיפול בביטוי יתר של פטריית קנדידה שחוזרת על עצמה?

 יש כמה צמחים שיכולים לעזור בהחלט, ביניהם הקינמון (Cinamonnium), השום  (Allium sativum), קופטיס (Coptis), אגוז שחור (Juglans nigra),טבבויה ( Tababuia) ועוד. גם לתוספות של פרוביוטיקה איכותית יש חשיבות רבה כאן ועדיין- יתכן שההצעות כאן יסייעו בנקודות מסוימות בלבד בטיפול ויהוו רקע בלבד לטיפול בבעיה המרכזית ובתמיכה הכללית במערכות הגוף, למשל: ספיגה, פירוק, הפרשה, סטרס, טיפול בתסמינים פיזיולוגים שונים ועוד.

נסכם:

קל מאוד לקטלג תסמינים רבים למחלה אחת באופן תיאורטי. קשה מאוד לטפל בצורה נאותה באדם כזה או אחר אם נחליט לעשות כך כאשר התרחקנו ממנו , מאופיו, מאורח חייו ומהרגליו ומהתסמינים ממנו הוא סובל בצורה ישירה .

לא הכל קנדידה. 

צמחי מרפא לטיפול בכאבי ראש

כאב ראש על סוגיו הנו אחד הגורמים השכיחים ביותר שבגינם פונים חולים לייעוץ רפואי. ישנם מאות גורמים וסיבות לכאבי ראש, אך לרוב אין אנו יכולים לזהות את הגורם היחידי שבגינו מתחיל אותו תהליך שמביא בסופו של דבר להתגברות כאב הראש.
סיווג כאב הראש-

החברה הבינלאומית לכאבי ראש (international headache society)פרסמה בשנת 1988 סיווגים לכאבי ראש שונים. החלוקה היא לשתי קבוצות :
א. כאב ראש ראשוני- שבו הגורם אינו ידוע או ממשי.
ב. כאב ראש משני-כאשר הכאב מהווה סימפטום של מחלה או בעיה כלשהי.
האבחנה בין שתי הקבוצות היא על פי בדיקה נוירולוגית, גופנית ומאפיינים קליניים, כאשר המטרה החשובה ביותר היא לשלול כאב ראש משני.

כאב ראש ראשוני-
1.  מיגרנה: כאב ראש ללא סיבה ברורה, חוזר, המתבטא בהתקפים חוזרים הנמשכים 4-72 שעות. בארץ סובלים מסוגים שונים של מגרנה כ 20% מהנשים וכ- 10% מהגברים.
2. כאב על רקע מתח (Tension type headache): כאב ראש המלווה במתח נפשי ומתח שרירי ומהווה לדעת מומחים רבים את עיקר כאבי הראש המטופלים כיום.
3. כאבי ראש אחרים אשר לא קשורים לפגיעה מוחית או גולגלתית.

כאב ראש משני-

כאב ראש משני קשור למחלות  שונות ופגיעות הקשורות לכלי הדם במוח, לחץ תוך גולגלתי מוגבר, מחלות זיהומיות, גמילה מחומרים שונים (קפאין למשל) וכמובן גם, גידולים או מחלות אחרות.

ישנה חשיבות גדולה לאבחון הנכון והמקיף אם וכאשר ישנו כאב ראש כרוני או כזה שחוזר על עצמו וישנן מספר שאלות חשובות שכל אחד מאתנו יכול לשאול את עצמו במקרה של כאבי ראש:

האם יש שינוי באופי הכאב לאחרונה, האם הכאב החמיר באופן דרמטי?
האם הוא מגיב לטיפול שהורגלנו אליו כמו בעבר?
האם הוא קשור בשינוי תנוחה של הראש או מוחמר בשיעול או התעטשות?
האם מלווה בהקאות קיצוניות?
האם הכאב הופיע לראשונה אחרי גיל 50?
האם יש חום סיסטמי גבוה בזמן כאב הראש?

צמחי מרפא למיגרנות וכאבי ראש:

בן חרצית:Tanacetum parthenium-  או בשמו המקובל והנפוץ יותר Feverfew .

זהו אחד הצמחים המשמעותיים ביותר,המקובלים ביותר והנחקרים ביותר לכאבי ראש וכנראה המפורסם ביותר בנושא. בשנים האחרונות נעשו מספר מחקרים משמעותיים הבאים לבדוק את פעילותו של הצמח והשפעתו בהקלה על כאבי ראש ומגרנות. בן חרצית הנו צמח ממשפחת המורכבים ומייחסים לו בספרות המקצועית פעילות אנטי דלקתית, אנטי אלרגית, ומחזקת

זוטה לבנה Micromeria fruticose : הזוטה הינה צמח ממשפחת השפתניים בעל איכות ארומטית וטעם מעט חריף ומעט מריר המזכיר טעם מנטה עדין. הצמח משלב תכונות של הרגעה ,הפחתת חרדות והרפייה כללית של הגוף הודות לחומרים הנדיפים הרבים המצויים בעליו ובפרחיו. על פי מחקרים, תרכובות מסוימות המצויות בצמח הראו פעילות נוגדת דיכאון וחרדה, עובדה שהופכת את הצמח לצמח חשוב כחלק מההתמודדות עם מיגרנות וכאבי ראש, בעיקר כאשר ישנו מתח נשי רב ברקע.

כישות Humelus lupulus : הכישות הוא צמח מריר וארומטי המוכר לנו כאחד ממרכיבי הבירה. השימוש בכישות ברפואה המסורתית ידוע מזה שנים רבות, כצמח בעל פעילות מרגיעה, שתורמת לתחושת הרפיה ונינוחות, לשיכוך כאב ואף להורדת לחץ הדם. כיום מחקרים  מודרניים בוחנים את פעילות הצמח על מערכת העצבים המרכזית, על דיכאון ואף את השפעתו על גלי המוח. עם התקדמות המחקרים ניתן לשים את הכישות במקום מכובד כחלק מהטיפול המשלים במיגרנה.

לענה שיחנית Artemisia arboscence: (שיבא) גם כן צמח ארומטי, אשר בדומה לבן החרצית שתואר למעלה, חומרים מסוימים בלענה נחשבים לנוגדי מיגרנה. יחד עם זאת הצמח משמש לאורך השנים ברפואה המסורתית גם להתמודדות עם כאבי בטן, אבנים בכיס המרה, עצירויות, חולשה של מערכת העיכול, תולעים במעיים ועוד.

פרחי תרזה Tilia europea: ברפואת הצמחים המסורתית מייחסים לפרחי התרזה פעילות מרגיעה עדינה והיא משמשת על פי רפואה זו ,בין השאר כחלק מהטיפול בחרדה, באי שקט, במתח נפשי,בהפחתת הרגישות לכאב ,בהרפיה של שרירים חלקים במערכת השלד, בכלי הדם במערכת הנשימה, דרכי העיכול והשתן . הצמח משמש כחלק מההתמודדות עם מגרנות כאשר הן מלוות או מחמירות כתוצאה ממתחים נפשיים או מעומס רגשי ועומס על עמוד השדרה הצוארי בעקבות התכווצות השרירים בעורף ובגב העליון.